מתחם ויצ"ו בשד' דוד המלך מאת דני רכט

סיור עתונאים שהתקיים ב-22 בחודש יולי 1945 בשטחים החקלאיים של שרונה, הוקדש לתכנית להקמת מרכז רפואי חדיש שישרת את תושבי העיר ויהיה הגדול בארץ - שטח שלימים הוקם בו בית החולים איכילוב. במהלך הסיור ציין מזכיר העיריה ד"ר בן-ציון קרוגליאקוב כי העיריה מקדמת תכנית להפקעת 17 דונאם נוספים בסביבה עבור הקמת מוסד לאם ולילד של הסתדרות ויצ"ו. המתחם נבנה על שלוש חלקות סמוכות זו לזו. בשטח אחת מהן ניצבה בעבר הרפת של משפחת גרול הטמפלרית. כתובת המתחם כיום היא רחוב רבקה זיו 1, שדרות דוד המלך 38-40, ורחוב וייצמן 7.

אבן הפינה למוסד הונחה בתאריך 30 במרץ 1949 בהשתתפות חברות ואורחות ויצ"ו מהארץ ומחו"ל ובמעמד ראש העיריה ישראל רוקח. בין המברכות היו רבקה זיו, יו"ר ויצ"ו העולמית (1890-1966), הדסה סמואל בתו של יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי מילונאי וממכובדי העיר וכלתו של הרברט סמואל (הנציב העליון הראשון) וד"ר הלנה כגן (רופאת ילדים ולימים כלת פרס ישראל).

הקרקע הוחכרה מהעיריה, מימון הבנייה הגיע מסניפי הסתדרות ויצ"ו בדרום אפריקה. והביצוע לחברת סולל בונה. ראשית, נמסר תכנון המתחם לאדריכלית לוטה כהן, ולשותפה המהנדס אליעזר צייזלר (שהיה שותף עשור קודם לתכנון בית החלוצות ברח' המלך ג'ורג') והם אלה שהגישו לעיריה בתחילת 1948 בקשה לשינוי המתחם והתאמתו ליעוד אחר כבית עולות של ויצ"ו. שנה אחר כך חזר הגוף היוזם, קרן הנאמנות של ויצ"ו, אל התכנית המקורית. ולמשימת התכנון נשכרו שירותי האדריכל בנימין אנקשטיין (1903-1946) מתכנן גראז' המעביר ברחוב ארלוזורוב, שכונת פועלים המעביר הסמוכה אליו, ובית הקרן הקיימת ברחוב שפירא. אלא שהאדריכל המוכשר הלך לעולמו באותה השנה והעבודה הושלמה על ידי האדריכל לשצינר והמהנדס בר-נתן שעבדו תחתיו.

ברשיון הבנייה מתאריך 30.6.1949 אושרו שלושה בניינים, מקלט וגדר. הבניין הראשי הכיל 45 חדרים וחדרי שרותים, 4 אולמות, 12 מחסנים, 5 משרדים, מעלית ופרגולה. בבניין בית האחיות נכללו 46 חדרים וחדרי שרותים, 3 אולמות, 5 מחסנים ומשרד אחד. בבית השוער חדר וחדר שירותים. מתחם ויצ"ו הוקם במרחק הליכה קצר מבתי שיכון קריית מאיר. ממזרח נבנה במהלך שנות החמישים בית החולים העירוני החדש (בית חולים איכילוב). מדרום לו פעל מחנה קריית מאיר הצבאי (עד לפינויו בשנת 1960), בית הבונים החופשיים (נהרס) ובית שלום עליכם אשר נבנו לאחר חנוכת מתחם ויצ"ו.

בתחילת שנת 1964 הונחה בצידו המערבי של המתחם אבן פינה לבית הנהלת ויצ"ו. הבית נועד להכיל את משרדי הנהלות ויצ"ו העולמית ובארץ, כמו גם ספריה, אולם הרצאות, חדרי הדרכה לכלכלת בית ומטבח לימודי. בניית בית ההנהלה מומנה ממכירת בית ויצ"ו בסמטת בית השואבה ומתרומה של לורד ישראל זיו (1899-1972) ורעייתו רבקה זיו (נשיאת ויצ"ו העולמית). בני הזוג זיו היו מבעלי רשת החנויות מרכס אנד ספנסר וחילקו את זמנם בין בתיהם באנגליה ובישראל. לאחר פטירתה של רבקה זיו נקרא בית הנהלת ויצ"ו על שמה, כמו גם הרחוב הקטן הסמוך לו. רחוב המחבר בין שדרות דוד המלך לרחוב ברקוביץ' ונקרא במקור רחוב שמואל הנביא. על שם בני הזוג נקרא גם המרכז הרפואי זיו בעיר צפת. לזכרם של דניאל בנם הבכור, הקימו בני הזוג את מכון דניאל זיו למחקר מדעי ברחובות בראשו עמד פרופ' חיים ויצמן. לימים הפך מכון זיו למכון ויצמן למדע.

לאחר שיפוץ מקיף שכלל גם בנייה חדשה ותוספת של גגות רעפים אדומים, הפך בית המוסד לאם ולילד לבית הורים יוקרתי, המספק לדייריו חמש ארוחות ביום, השגחה רפואית, שירותי נקיון ופעילויות תרבות.

בשנת 1963, עוד קודם לבניית בית הנהלת ויצ"ו, נחתם הסכם בו חכרה ויצ"ו חלק נוסף במתחם מהעיריה. בהסכם שתוקפו 49 שנים נקבע כי ויצ"ו לא תשלם לעיריה דמי חכירה במהלך התקופה. מאז סיום תקופת החכירה בשנת 2012 דורשת העיריה מויצ"ו לפנות את השטח האמור, אליו מתוכנן לעבור בית הספר לאחיות ע"ש שיינברן הנמצא במתחם בית החולים. במקום השטח שיתפנה ברחוב הנרייטה סאלד מתוכנן לקום מגדל בן 25 קומות שמחציתן יוקצו למחלקות בית החולים השיקומי ע"ש אידה סוראסקי.

..

.