בית רינשטיין ברחוב אנגל מאת דני רכט

ענייניה של הגברת רינשטיין טופלו על ידי עו"ד ראובן שולמן. משרדו היה בבית ישראליתן שבפינת רחוב אלנבי ושדרות רוטשילד. מגרש מספר 95 באדמת זריפה סבח (הרחבה לשכונת לב תל אביב) היה בבעלות הגב' ד. מאירוביץ'. בראשית שנת 1932 הודיע עו"ד שולמן לעיריה כי המגרש אשר שטחו 597 מ"ר הועבר בטאבו לידי הגברת אסתר, בעלת בית רינשטיין ברחוב נחלת בנימין 34 (בו פעל בראשית שנות העשרים מטבח פועלים). שלושה שבועות אחר כך, הגישה הגב' רינשטיין לעיריה בקשה לבית בית בן קומה אחת במגרש שהיה מסומן במפות העיריה כרחוב 74 ולימים, רחוב אנגל 3. בטרם נישאה, היתה אסתר רינשטיין הגננת השניה במושבה רחובות. לאביה, האדון דוד צבי קיפניס (1863-1921) תושב נווה צדק, היה בית חרושת למי סודה ביפו. הוא נהרג כשנדרס על ידי עגלון ערבי בחודש אוגוסט 1922. לבעלה של אסתר, הסוחר לייב רינשטיין, הייתה חנות בסוק א-דיר יפו, שנשרפה בפרעות תרפ"א. הוא הותקף ונפצע, אך ניצל בעזרת שכנו, סוחר יווני. בהמשך היה בבעלותו עסק למוצרי מכולת ברחוב הגשר (רחוב דה פיג'וטו כיום) בשכונת כרם הגרמנים.

על הבקשה לבית הכולל 4 חדרים, מטבח, חדרי שירותים ואמבטיה, היה חתום המהנדס פנחס ביז'ונסקי (1885-1992). דירתו ומשרדו של המהנדס האינטלקטואל היו בבית שברחוב הס 9. מספר שנים אחר כך הוא בנה את בית ביז'ונסקי ברחוב עין ורד בו התגורר עם רעייתו חנה. בית רינשטיין ברחוב אנגל נבנה במהלך שנת 1932, אולם כבר בראשית שנת 1934 הגישה בעלת הבית בקשה לעיריה שכללה תוספת אגף מערבי לקומה הראשונה, ובניית קומה שניה. הפעם היה המהנדס דוד מולדבי חתום על התכניות

במהלך שנות השלושים בנה מולדבי מספר בתים בעיר. ממשרדו ברחוב פינסקר 6 תכנן את בית מורדכוביץ' (בית ספר שלמה המלך) את בית אטינגר ובתים אחרים. במהלך בניית התוספת לבית רינשטיין הוגשו לעיריה תכניות לבניית קומה שלישית (גם היא על ידי המהנדס מולדבי) שאושרו. בחודש אוקטובר 1938, יותר משלוש שנים לאחר סיום בניית הבית, אישרה העיריה את בקשת הגב' רינשטיין ל"תוספת בלקונים בקומות ב' ג'". המרפסות בצד המזרחי בחזית הבית נבנו על ידי האדריכל בנימין אידלסון.

באחת הדירות בבית גרה משפחת רינשטיין: אסתר (1886-1979), לייב (1883-1971), ובנותיהם חווה (1914-2000), אביבה (1916-2009) ונעמה (1919-2010). חווה ונעמה נותרו רווקות והתגוררו בבית עד לפטירתן. אביבה, האחות האמצעית, היתה נשואה לאליהו קוברסקי (1914-2008). בתאריך 27 במאי 1942 נגנבו מדירת הגב' ברטה יפה בבית רינשטיין שמלות, מעיל משי וטבעת זהב משובצת יהלומים. הפורץ הבין כנראה שדיירי הבית הם בעלי אמצעים ושבועיים אחר כך פרץ שוב. הפעם לדירתו של משה ארליך בבית, ממנה יצא עם טבעת משובצת אבנים יקרות ששווייה אז הוערך ב-100 לא"י. חקירת המשטרה הובילה אל ברוך בוצ'באר בן ה-31, שהתגורר ברחוב מזא"ה הסמוך ואהב "לעבוד" בסביבה. במהלך אותם שבועיים הוא פרץ גם לדירת דוד שמואל בבית רבקה אקסלרוד (רחוב נחמני 12) ולדירה ברחוב ביל"ו 10. בית משפט השלום הרשיע אותו בעוון ביצוע ארבע גניבות והוא נידון למאסר.

העיריה הגדירה את בית רינשטיין ברחוב אנגל ברמת שימור ג'. המרפסות בחזית הבית נותרו פתוחות כפי שתוכננו בשנות השלושים וקל לדמין איך תראה החזית לאחר שהבית יעבור הליך שימור, במסגרתו, הוא צפוי גם לתוספת קומות. חצרו האחורית של בית רינשטיין גובלת בבית יצחק שוורץ (שן-צור), אחד מגדולי האדריכלים שבנו בעיר בשנות העשרים והשלושים. לצידיו ניצבים בית יעקב מילנר (שד"ר 100 פינת אנגל 1) ובית אהרון אגינסקי (אנגל 5).

תודה לשולה וידריך.

..

.