שכונת פועלים הצפון מאת דני רכט

בסוף שנת 1937 כבר היו בעיר שישה עשר שכונות פועלים ומעונות עובדים. מגורי פועלים אלה כללו באתה השנה כשבע מאות יחידות דיור. לבד ממעונות עובדים א'-ב'-ג' שנבנו בסוף רחוב מזא"ה, היו כל השכונות והמעונות באזור המתכנה כיום הצפון הישן, בעיקר לצד צירי בן יהודה ודיזנגוף. ריכוז כה גדול הפך את האזור כולו לרובע פועלים הסתדרותי. במצב דברים זה של ביקוש (גם מצד גורמים לא סוציאליסטים) גובר וחלקות קרקע קטנות יחסית, החליטו ראשי שיכון, חברת הבינוי ההסתדרותית, לרכוש חלקת קרקע גדולה בקרבת הגדה הדרומית של נחל הירקון, באזור שהיה אז מרוחק מכל בית עברי ומוקף בשבטי בדואים וקרקע בבעלות גרמנית טמפלרית. שמה הרשמי היה מפעל הצפון של חברת שיכון בע"מ ושטח הקרקע לשכונה עמד על 120 דונם (גדול יותר מכל שכונת פועלים אחרת בעיר) ותוכננו להיבנות בו 227 יחידות דיור בבתים דו משפחתיים ובבנייה משותפת.

שכונת הפועלים המרוחקת תוכננה על ידי המשרד הטכני של האריכל בנימין אנקשטיין ושותפון המהנדס זלמן ברון. הבנייה נעשתה בידי המשרד הקבלני הקואופרטיבי של ההסתדרות בתל-אביב. במרכז החלקה היתה בקעה ואדמתה הפכה לבוצית בימים החורף, כך שהיה הכרח ליישר את הקרקע בטרם יציקת היסודות לבתים. בשלב הראשון (1937) הוחל בבניית מאה בתים וכן הוקצתה רצועה בת 15 דונם לאורך הנחל למטרת פארק ציבורי. בקצה הצפוני של השכונה (רחוב בני דן) נבנו בתים לשיכון פועלי נמל תל אביב. במקביל לבניית בתי השכונה נבנה לצידם בית העולים (אח"כ בית חולים הירקון) . ובערך עשור מאוחר יותר, נבנתה ממערב לשכונת הפועלים שכונת רסקו.

כיום בנויים בשטח שיכון פועלים הצפון הרחובות שלומציון המלכה, יוחנן הגדי, מתתיהו כהן גדול, בובליק וחלק מהרחובות בני דן, בודנהיימר, שטריקר וברנדייס. מהבתים הקטנים בני הקומה כמעט שלא נותר דבר (הצילומים כאן הם של אלו ששרדו נכון לתחילת 2010) ועל הצריפים אין בכלל מה לדבר. אלה נדרסו כבר מזמן תחת טרקטורי יזמי הנדל"ן. על רוב המגרשים נבנו (בעיקר במהלך שנות השישים והשבעים) וילות מרובות מפלסים, כמו גם בתים משותפים.

על פי TheMarker מתאריך 03.4.2010: "גם מחירי הבתים הפרטיים בסמטאות שסביב רחוב יהודה מכבי עלו - בית על רבע דונם שעלה לפני שנה 5 מיליון שקל נמכר כיום ב-7 מיליון שקל".

..

.